לישראל אין חוקה כתובה ושלמה. במקומה קיימים חוקי יסוד, ועל מערכת היחסים בין הכנסת, הממשלה ובית המשפט העליון יש ויכוח ציבורי ארוך. ב-2023 הציגה הממשלה תוכנית לשינויים במערכת המשפט ("הרפורמה המשפטית", ומתנגדיה מכנים אותה "ההפיכה המשטרית"). התוכנית עוררה גל מחאה רחב לצד תמיכה נלהבת, והשאלות שהיא העלתה ממשיכות להיות במרכז הוויכוח הפוליטי.
בציר זה נכללות שאלות על הרכב הוועדה לבחירת שופטים, על עילת הסבירות ועל ביקורת שיפוטית על חוקים, על מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה, על ועדות חקירה ממלכתיות, על חוק הלאום ועל זכויות מיעוטים, על זכויות להט"ב, על חופש העיתונות ועל שינויים בשיטת הבחירות. ההבדלים בין המפלגות בציר הזה גדולים, והם מתואמים במידה רבה עם החלוקה לגושים הפוליטיים.
הגישות המרכזיות
גישות שמדגישות את כוחם של נבחרי הציבור
טוענות שבית המשפט ומערך הייעוץ המשפטי צברו כוח רב מדי על חשבון הכנסת והממשלה, ותומכות בהגבלת הביקורת השיפוטית ובשינוי שיטת מינוי השופטים.
גישות שמדגישות איזונים ובלמים
טוענות שבהיעדר חוקה כתובה בית המשפט ושומרי הסף הם הגנה חיונית על זכויות הפרט ועל מינהל תקין, ומתנגדות לשינויים שיחלישו אותם.
גישות של הסכמה רחבה
חלק מהמפלגות תומכות בשינויים במערכת המשפט רק בהסכמה רחבה או במסגרת חוקה כוללת, ולא בחקיקה של רוב קואליציוני.
הסוגיות ועמדות המפלגות
סוגיה 1 מתוך 15
יש להשלים את הרפורמה המשפטית (פסקת התגברות, שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, צמצום עילת הסבירות).
הרפורמה שהציג שר המשפטים לוין ב-2023 כוללת פסקת התגברות (הכנסת תוכל לחוקק מחדש חוק שבג"ץ ביטל), שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים וצמצום עילת הסבירות. התיקון שצמצם את עילת הסבירות בוטל בבג"ץ בינואר 2024. תיקון להרכב הוועדה לבחירת שופטים אושר בכנסת במרץ 2025. הרפורמה עוררה מחאה רחבה לצד תמיכה נלהבת.
סמכות בית המשפט העליון לפסול חוקי כנסת היא חיונית להגנה על הדמוקרטיה.
לאורך השנים ביטל בג"ץ מספר חוקים וסעיפי חוק, ובינואר 2024 ביטל לראשונה תיקון לחוק יסוד. תומכים: ערובה אחרונה לזכויות יסוד. מתנגדים: בית משפט שאינו נבחר עוקף את רצון הבוחרים.
חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה צריכות להמשיך לחייב את הממשלה, ולא להפוך לייעוץ בלבד.
לפי הפסיקה, הפרשנות של היועמ"ש לדין מחייבת את הממשלה. הקואליציה היוצאת קידמה הצעות לפצל את התפקיד ולהפוך את חוות הדעת לייעוץ בלבד. תומכי שינוי: לממשלה נבחרת צריך להיות ייעוץ משפטי שמסייע לה לממש את מדיניותה. מתנגדים: היועמ"ש הוא שומר סף שמגן על שלטון החוק.
אופן בחירת השופטים צריך לעבור לידי מערכת בה לפוליטיקאים יש רוב בוועדה לבחירת שופטים.
בוועדה לבחירת שופטים 9 חברים: 3 שופטים, 2 שרים, 2 חברי כנסת ו-2 נציגי לשכת עורכי הדין, כך שלפוליטיקאים אין בה רוב. תיקון שאושר במרץ 2025 מחליף את נציגי הלשכה בנציגי ציבור שימנו הקואליציה והאופוזיציה, ועתירות נגדו הוגשו לבג"ץ. תומכים בהגדלת משקל הפוליטיקאים: שופטים שישקפו את רצון הבוחר. מתנגדים: פגיעה בעצמאות מערכת המשפט.
יש לעגן בחוק יסוד את זכויות האדם והאזרח (חוקה כתובה).
לישראל אין חוקה כתובה ושלמה, אלא חוקי יסוד. תומכים: הגנה חוקתית מקיפה על זכויות. מתנגדים מימין: חוקה עלולה להרחיב את כוחו של בית המשפט. יש גם מי שחוששים שחוקה תקבע לצמיתות את הסדרי הדת והמדינה הקיימים או תעגן עליונות של זהות אחת על פני זכויות הפרט.
אכיפת חוק שווה: סנקציות פליליות צריכות לחול גם על משתמטים חרדים.
לפי החוק, מי שלא מתייצב לגיוס עלול לעמוד לדין. אחרי פסיקת בג"ץ (2024) צה"ל החל לשלוח צווי גיוס ולבצע מעצרים של משתמטים, לצד התנגדות ומחאות בציבור החרדי. תומכים: אכיפה שווה לכולם. מתנגדים: לימוד תורה הוא ערך ותרומה בפני עצמם, ואכיפה פלילית תעמיק את הקרע.
יש להעניק לתקשורת הציבורית (תאגיד השידור) עצמאות חוקתית מוגנת מהשפעה ממשלתית.
תאגיד השידור הציבורי ("כאן") נמצא במחלוקת פוליטית מתמשכת, והועלו בכנסת הצעות לסגור או להפריט אותו. תומכים בעצמאות מוגנת: תקשורת ציבורית עצמאית חיונית לדמוקרטיה. מתנגדים: לטענתם התאגיד מוטה פוליטית ואין הצדקה לממן אותו מכספי ציבור.
יש להגביר את האכיפה והענישה בעבירות אלימות, גם במחיר פגיעה בזכויות החשודים והנאשמים.
בשנים האחרונות הורחבו סמכויות המשטרה והוחמרו עונשים, בין השאר על רקע עלייה חדה ברציחות בחברה הערבית. תומכים: צעדים נחוצים למיגור הפשיעה. מתנגדים: פגיעה בזכויות וחשש מאכיפה בררנית.
יש להעביר את סמכות תכנון הבנייה והרישוי ביהודה ושומרון לידי ממשלה אזרחית ולא צבאית.
המינהל האזרחי בגדה המערבית פועל במסגרת משרד הביטחון והממשל הצבאי. ב-2023 הועברו סמכויות אזרחיות רבות לשר נוסף במשרד הביטחון (סמוטריץ'). מבקרים רואים בכך צעד לסיפוח דה-פקטו. תומכים: נרמול השלטון האזרחי לתושבים.