המצביע

מילון מונחים פוליטיים

השיח הפוליטי בישראל מלא בראשי תיבות ובמונחים משפטיים. ריכזנו כאן הסברים קצרים וניטרליים למונחים שחוזרים בכותרות לקראת הבחירות לכנסת ה-26. כשמונח שנוי במחלוקת, הצגנו את הטענות של שני הצדדים.

בחירות ושיטת הממשל

הכנסת
בית המחוקקים של ישראל. בכנסת 120 חברים שנבחרים לתקופה של ארבע שנים, אלא אם הכנסת מתפזרת לפני כן. הכנסת מחוקקת חוקים, מאשרת את התקציב ומפקחת על הממשלה.
שיטת בחירות יחסית
בישראל מצביעים לרשימה ולא למועמד אישי, והמדינה כולה היא אזור בחירה אחד. כל רשימה שעוברת את אחוז החסימה מקבלת מנדטים לפי חלקה היחסי בקולות הכשרים.
מנדט
מושב אחד בכנסת. מתוך 120 המנדטים, כל רשימה מקבלת מספר מושבים לפי שיעור הקולות שקיבלה.
אחוז החסימה
השיעור המינימלי של הקולות הכשרים שרשימה צריכה כדי להיכנס לכנסת. מאז 2014 הוא עומד על 3.25%, כלומר כ-4 מנדטים. הקולות של רשימה שלא עברה את אחוז החסימה אינם מתורגמים למושבים.
הסכם עודפים
הסכם בין שתי רשימות שמאפשר להן לחבר את הקולות העודפים שלהן, כלומר קולות שלא הספיקו למנדט שלם, לצורך חלוקת המנדטים האחרונים. השיטה מכונה "שיטת בדר-עופר".
קואליציה ואופוזיציה
הקואליציה היא המפלגות שתומכות בממשלה ויש להן רוב בכנסת, לפחות 61 חברי כנסת לצורך יציבות. האופוזיציה היא המפלגות שאינן חלק מהממשלה.
גוש
קבוצת מפלגות שנוטות לשתף פעולה בהרכבת ממשלה. בשיח הפוליטי הנוכחי מדברים לרוב על "גוש נתניהו" ועל המפלגות שמתנגדות להשתתף בממשלה בראשותו, אך הגבולות בין הגושים משתנים.
הרכבת ממשלה
אחרי הבחירות נשיא המדינה מתייעץ עם הסיעות ומטיל את התפקיד על חבר כנסת שיש לו הסיכוי הטוב ביותר להרכיב ממשלה. למועמד יש 28 ימים, ואפשר להאריך אותם ב-14 ימים נוספים.
ועדת הבחירות המרכזית
הגוף שמנהל את הבחירות לכנסת. בראשה עומד שופט של בית המשפט העליון, והיא אחראית על אישור הרשימות, על הקלפיות ועל ספירת הקולות.
פסילת רשימה
לפי סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת, אפשר למנוע מרשימה או ממועמד להתמודד בנסיבות מסוימות, למשל שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין. ההחלטה של ועדת הבחירות כפופה לביקורת של בית המשפט העליון.
פריימריז
בחירות פנימיות במפלגה, שבהן חברי המפלגה קובעים את סדר המועמדים ברשימה. בחלק מהמפלגות את הרשימה מרכיב המנהיג או גוף ממנה, למשל מועצת חכמי התורה במפלגות החרדיות.
תקופת איסור פרסום סקרים
לפי חוק הבחירות (דרכי תעמולה), בימים האחרונים שלפני יום הבחירות ועד לסגירת הקלפיות אסור לפרסם תוצאות של סקרי בחירות. בתקופה הזו עמוד הסקרים באתר שלנו מוקפא.

משפט ומשטר

חוקי יסוד
חוקים בעלי מעמד חוקתי שאמורים להוות בעתיד חלק מחוקה כתובה. ביניהם: חוק-יסוד: הכנסת, חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק-יסוד: הממשלה.
ביקורת שיפוטית
סמכותו של בית המשפט לבחון אם חוק או החלטה ממשלתית עומדים בחוקי היסוד ובעקרונות המשפט, ובמקרים מסוימים לבטל אותם.
עילת הסבירות
עילה משפטית שמאפשרת לבית המשפט לבטל החלטה מינהלית שנמצאה "בלתי סבירה באופן קיצוני". ב-2023 חוקקה הכנסת תיקון שצמצם את העילה כלפי הממשלה והשרים, ובינואר 2024 בית המשפט העליון ביטל את התיקון.
פסקת ההתגברות
הצעה שתאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוק שבית המשפט ביטל, ברוב של חברי כנסת. התומכים רואים בה דרך להחזיר את הכוח לנבחרי הציבור, והמתנגדים חוששים שהיא תפגע בהגנה על זכויות.
הוועדה לבחירת שופטים
הגוף שממנה שופטים בישראל. חברים בה שופטים, שרים, חברי כנסת ונציגי לשכת עורכי הדין. שינוי ההרכב שלה היה אחד מרכיבי המחלוקת המרכזיים ברפורמה המשפטית.
היועץ המשפטי לממשלה (יועמ"ש)
העומד בראש מערך הייעוץ המשפטי של הממשלה ובראש התביעה הכללית. חוות הדעת שלו מחייבות את הממשלה לפי הפסיקה. יש הצעות לפצל את התפקיד או לשנות את מעמדו, והן שנויות במחלוקת.
ועדת חקירה ממלכתית
ועדה שהממשלה מקימה לפי חוק ועדות חקירה, ונשיא בית המשפט העליון ממנה את חבריה. יש ויכוח ציבורי בשאלה איזו מסגרת מתאימה לחקירת אירועי 7 באוקטובר.
חוק הלאום
חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, שנחקק ב-2018. החוק מעגן את אופייה של ישראל כבית לאומי לעם היהודי. התומכים רואים בו עיגון חוקתי של הציונות, והמתנגדים טוענים שהוא פוגע בעקרון השוויון.

ביטחון ומדיניות

יהודה ושומרון / הגדה המערבית
השטח שישראל כבשה מירדן ב-1967. השם המועדף משקף לא פעם עמדה פוליטית. מעמדו המשפטי של השטח, ההתיישבות בו ועתידו הם מוקד מחלוקת מרכזי.
סיפוח / החלת ריבונות
החלת החוק הישראלי על שטח שאינו חלק ממדינת ישראל מבחינה משפטית. התומכים רואים בכך מימוש של זכות היסטורית ושל צורך ביטחוני, והמתנגדים מזהירים מפני השלכות דמוגרפיות, משפטיות ובינלאומיות.
פתרון שתי המדינות
הסדר שבו תקום מדינה פלסטינית לצד ישראל. הוא היה בסיס למשא ומתן בעבר, ויש לו תומכים ומתנגדים בקרב הציבור ובמערכת הפוליטית.
מאחז
יישוב או נקודת התיישבות בגדה המערבית שהוקמו בלי החלטת ממשלה ובלי היתרים מלאים. חלק מהמאחזים הוסדרו בדיעבד, ואחרים פונו.
הסכמי אברהם
הסכמי נורמליזציה שנחתמו ב-2020 בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו וסודאן. עדיין נדונה האפשרות להרחיב אותם למדינות נוספות, ובהן ערב הסעודית.
עסקת חטופים
הסכם להשבת חטופים שמוחזקים בידי ארגוני טרור, לרוב בתמורה לשחרור אסירים ולהפסקת אש. עסקאות כאלה מעוררות דילמה ציבורית קשה בין הערך של השבת החטופים לבין שיקולים ביטחוניים.

דת, חברה וכלכלה

הסטטוס קוו
מערכת ההסדרים בענייני דת ומדינה שמקורה בשנים שלפני קום המדינה. היא כוללת את השבת כיום מנוחה רשמי, כשרות במוסדות ממלכתיים, נישואים וגירושים לפי הדין הדתי ומערכות חינוך נפרדות.
חוק הגיוס
השם הכללי להסדר החוקי של שירות תלמידי ישיבות בצה"ל. ב-2024 קבע בית המשפט העליון שאין בסיס חוקי לפטור גורף, ומאז מתנהל ויכוח פוליטי על חוק חדש ועל היקף הגיוס.
לימודי ליבה
מקצועות יסוד כמו מתמטיקה, אנגלית ומדעים. יש ויכוח ציבורי בשאלה אם לחייב מוסדות חינוך, ובעיקר את מוסדות החינוך החרדי לבנים, ללמד אותם כתנאי לקבלת תקציב.
נישואים אזרחיים / ברית זוגיות
בישראל אין כיום אפשרות להינשא בטקס אזרחי בתוך המדינה, אך נישואים אזרחיים שנערכו בחו"ל נרשמים. ברית זוגיות היא הצעת ביניים להכרה בזוגיות שאינה מבוססת על הדין הדתי.
יוקר המחיה
הכינוי לרמת המחירים הגבוהה בישראל בהשוואה למדינות OECD, בעיקר בדיור, במזון ובשירותים. המפלגות מציעות פתרונות שונים: תחרות ויבוא, פיקוח מחירים, הורדת מסים או הגדלת היצע הדיור.
כספים קואליציוניים
תקציבים ייעודיים שמוקצים במסגרת הסכמים קואליציוניים לנושאים שחשובים למפלגות השותפות. המצדדים רואים בהם חלק לגיטימי מהפשרה הפוליטית, והמבקרים טוענים שהם עוקפים סדרי עדיפויות מקצועיים.

רוצים לראות איך המונחים האלה מתורגמים לעמדות של המפלגות? עברו לעמוד הנושאים או מלאו את השאלון.