הכלכלה משפיעה על חייו של כל אזרח, ובכל זאת בישראל היא נדחקת לא פעם מפני סוגיות הביטחון והזהות. יוקר המחיה, מחירי הדיור, עומס המסים, מצב מערכת הבריאות והחינוך ופערים בין הפריפריה למרכז עולים שוב ושוב בסקרים כנושאים שמעסיקים את הבוחרים. עלויות המלחמה, הגירעון ושינויים במע"מ ובקצבאות הפכו את הסוגיות הללו למוחשיות עוד יותר.
בציר זה נכללות שאלות על היקף מעורבות המדינה בכלכלה, על הפרטה מול שירותים ציבוריים, על רפורמות בשוק הדיור, על מדיניות מסים, על קצבאות ותמיכה בשכבות חלשות, על איגודי עובדים, על שילוב חרדים וערבים בשוק העבודה ועל תקצוב הפריפריה. חשוב לזכור שבתחום הזה עמדות המפלגות פחות קבועות, ולעתים קרובות הן תלויות בהסכמים קואליציוניים.
הגישות המרכזיות
גישות שמדגישות שוק חופשי
תומכות בהורדת מסים, בצמצום הרגולציה והביורוקרטיה, בתחרות ובהפרטה, וטוענות שצמיחה כלכלית היא הדרך הטובה ביותר להעלאת רמת החיים.
גישות שמדגישות מדינת רווחה
תומכות בהגדלת ההשקעה בשירותים ציבוריים, בהגנה על עובדים, במיסוי פרוגרסיבי ובצמצום פערים חברתיים באמצעות המדינה.
גישות מגזריות
חלק מהמפלגות מתמקדות בצרכים של ציבור מסוים, למשל הציבור החרדי, החברה הערבית או תושבי הפריפריה, ותומכות בתקציבים ייעודיים עבורו.
הסוגיות ועמדות המפלגות
סוגיה 1 מתוך 15
יש להעלות את שכר המינימום משמעותית, מעבר לעדכון האוטומטי, גם במחיר עלייה אפשרית באבטלה במגזרי שירותים מסוימים.
שכר המינימום בישראל מתעדכן אוטומטית לפי השכר הממוצע במשק (47.5% ממנו). תומכים בהעלאה נוספת: שיפור מצבם של עובדים בשכר נמוך מול יוקר המחיה. מתנגדים, ובהם כלכלנים: העלאה חדה עלולה לפגוע בתעסוקה בענפים עם רווחיות נמוכה, כמו מסעדנות וניקיון.
יש לבטל את מס היבוא ("מכס") על מוצרי מזון בסיסיים כדי להוזיל את יוקר המחיה.
ישראל מטילה מכס גבוה על מוצרים חקלאיים (גבינות, ביצים, פירות). מטרה: הגנה על חקלאות מקומית. אבל - מייקר מאוד את המחיה. ביטול = מחירים זולים אבל פגיעה בחקלאים.
צריך לשמור על כללי גירעון ויעדי חוב-תוצר נוקשים, גם אם הדבר דורש קיצוצים בשירותים.
ישראל אימצה כללי גירעון מוגדרים. בעלי-עניין: בנק ישראל, סוכנויות דירוג. תומכים: יציבות פיננסית, אמינות. מתנגדים: אסטרטגיה אנטי-מחזורית, פגיעה בתעסוקה בזמן משבר.
יש להעלות את גיל הפרישה לנשים מעבר להעלאה המדורגת שכבר נקבעה בחוק.
לפי חוק משנת 2021, גיל הפרישה לנשים עולה בהדרגה מ-62 ל-65. גיל הפרישה לגברים הוא 67. תומכים בהעלאה נוספת: שוויון מגדרי וחיזוק החיסכון הפנסיוני. מתנגדים: הקושי הפיזי בעבודות מסוימות והפגיעה בנשים שמתקשות למצוא עבודה בגיל מבוגר.
ראוי שהמדינה תקצה תקציבים חריגים לפיתוח ולהשקעה במגזר הערבי כדי לסגור פערים.
יש פערים גדולים בין יישובים יהודיים לערביים בתשתיות, בחינוך ובכלכלה. תוכנית החומש "תקדם" (החלטת ממשלה 550, כ-30 מיליארד ש"ח, 2022–2026) קוצצה בקדנציה האחרונה. תומכים: סגירת פערים תורמת לכלכלה ולביטחון האישי. מתנגדים: חשש מבזבוז או מהעדפה על בסיס מגזרי.